הוצאות מוכרות לשכירים

שכיר ומשלם מס? יש לנו דרך להפחית לך את תשלומי המס!

רבים נוטים לחשוב שהטבות מס, ובפרט הכרה בהוצאות, שמורות רק לעצמאים ובעלי עסקים.
אולם, המציאות המשפטית והפרשנות הנהוגה מאפשרות גם לעובדים שכירים להכיר בהוצאות מסוימות שהוצאו על ידם לצורך ייצור הכנסתם.
הבנה מעמיקה של זכויות אלו יכולה להוביל להפחתה משמעותית בתשלומי המס ואף להגדלת החזרי המס.

הבסיס החוקי

הבסיס להכרה בהוצאות מוכרות, הן לעצמאים והן לשכירים, טמון בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה. סעיף זה קובע כי יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו "בייצור הכנסתו של הנישום".
הסעיף אינו מבחין מפורשות בין נישום עצמאי לנישום שכיר, לכן הוצאות יכולות להיות מותרות בניכוי גם מהכנסתו של שכיר. ולכן, באופן עקרוני, גם שכיר יכול לדרוש הוצאות שהוציא בפועל לצורך עבודתו.

עם זאת, חשוב להבין את הניואנסים. במרבית המקרים, המעסיק הוא זה שדואג לכסות את מרבית ההוצאות הקשורות לעבודת השכיר. לכן, היכולת של שכיר לדרוש הוצאות באופן עצמאי היא לרוב מוגבלת יותר ודורשת עמידה בתנאים ספציפיים.

אילו הוצאות עשויות להיות מוכרות לשכירים?

על אף שהנורמה היא שהמעסיק מכסה את הוצאות העובד, קיימים מקרים שבהם שכיר נדרש להוציא הוצאות מכיסו הפרטי לצורך עבודתו. להלן דוגמאות להוצאות שעשויות להיות מוכרות:

• הוצאות לשמירה על מקום ההכנסה (משרד ביתי): במיוחד בעידן העבודה ההיברידית והעבודה מהבית, נושא זה רלוונטי מתמיד. אם השכיר נדרש לעבוד מביתו באופן קבוע, והקצה חדר ייעודי לעבודה, ייתכן שיוכל לדרוש חלק יחסי מהוצאות הבית, כגון:
  • שכר דירה או ריבית משכנתא: חלק יחסי משטח חדר העבודה מתוך שטח הדירה הכללי.
  • חשבונות (חשמל, מים, ארנונה, ועד בית): חלק יחסי מהוצאות אלו, בהתאם לשימוש בחדר העבודה.
  • ציוד משרדי: הוצאות ספציפיות לרכישת ציוד המשמש לצרכי העבודה (כמו שולחן, כיסא, מדפסת), הוצאות אלו ניתן לדרוש במלואן.
  • אינטרנט וטלפון: חלק יחסי מהוצאות אלו, אם הם משמשים באופן משמעותי גם לצורכי העבודה.

דגש חשוב: כדי שהכרה בהוצאות אלו תהיה אפשרית, חדר העבודה צריך להיות מוגדר ומשמש בפועל למטרות עבודה בלבד, ועליו להיראות כמשרד. רשות המסים עשויה לבצע ביקורת כדי לוודא זאת.
כמו כן, מקרים אלו רלוונטיים במיוחד כאשר הסכם העבודה קובע שהעובד נדרש לעבוד מהבית, או כאשר המעסיק אינו מחזיק משרד קבוע.

• הוצאות הכרוכות בהגשת דוחות לרשויות המס: שכיר שנדרש להגיש דוח שנתי למס הכנסה (למשל, כדי לדרוש את ההוצאות הללו), יכול לדרוש כהוצאה את עלות שירותיו של רואה חשבון שהכין את הדוח.
• השתלמויות מקצועיות (לצורך שמירה על הקיים): סעיף 32(15) לפקודת מס הכנסה, שנוסף בתיקון 151 מיום 15.6.2006, קובע במפורש כי "אין להתיר ניכויים של הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים".
  כלומר, הוצאות על קורסים או השתלמויות שנועדו לשמר ולעדכן ידע קיים בתחום העיסוק של השכיר, ולא לרכוש מקצוע או השכלה חדשים, עשויות להיות מוכרות.
  יש לתעד היטב את משך תקופת ההשתלמות, נושאה וזמניה.
• נסיעות לצורך העבודה (למעט נסיעה רגילה מהבית לעבודה): הוצאות נסיעה שבוצעו לצורך פגישות עבודה, נסיעות ללקוחות, או נסיעות בישראל/לחו"ל במסגרת העבודה (בכפוף לתקרות מסוימות ובתנאי שהמעסיק לא שיפה את העובד בגינן) עשויות להיות מוכרות.
  חשוב לציין כי הוצאות נסיעה רגילות מהבית למקום העבודה ובחזרה אינן מוכרות.
• כיבודים (בפגישות עסקיות בלבד): הוצאות כיבוד קל במהלך פגישות עבודה עשויות להיות מוכרות, אך רק 80% מההוצאה.
• ביגוד: רק במקרים חריגים שבהם הביגוד הוא ייעודי לעבודה ואינו ניתן לשימוש פרטי (למשל, מדי עבודה עם לוגו).

מהן הוצאות שאינן מוכרות או מוכרות באופן חלקי?

חשוב להכיר גם את ההגבלות:

• הוצאות לימודים לרכישת השכלה או מקצוע: כפי שצוין לעיל, הוצאות אלו אינן מוכרות, למעט השתלמויות לשמירה על הקיים.
• קנסות: קנסות וקנסות פיגורים אינם מוכרים בניכוי.
• הוצאות רכב לשכיר: ברוב המקרים, הוצאות רכב של שכיר אינן מוכרות כלל, למעט מקרים חריגים ביותר שבהם הרכב משמש באופן בלעדי לעבודה ואינו יכול לשמש כרכב פרטי.
• הוצאות מעורבות: קיימת הוראה לפיה הוצאה שיש לה אופי פרטי ועסקי מעורב אינה מוכרת כלל. עם זאת, רשות המסים מאפשרת ניכוי כאשר ניתן לבצע הפרדה ברורה ואובייקטיבית בין החלק העסקי לחלק הפרטי בהוצאה (כמו בדוגמת חדר העבודה).

כיצד לדרוש הוצאות מוכרות ומהו התיעוד הנדרש?

על מנת ששכיר יוכל לדרוש הכרה בהוצאות, עליו לפעול באופן הבא:

1. הגשת דוח שנתי למס הכנסה: בניגוד לעצמאים, שכירים לרוב אינם מגישים דוח שנתי. כדי לדרוש הוצאות, יש להגיש דוח כזה, שבו יפורטו ההכנסות וההוצאות. מומלץ לקרוא את המאמר שלנו בנושא הגשת דוח שנתי.
2. תיעוד ושמירת אסמכתאות: יש לשמור בקפדנות את כל הקבלות, החשבוניות, חוזי ההתקשרות, אישורי השתלמות וכל תיעוד אחר המעיד על ההוצאות שהוצאו. ללא תיעוד מתאים, רשות המסים לא תאפשר את ניכוי ההוצאה.
   התיעוד צריך להיות ברור ומפורט, ולקשר באופן ישיר בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה של השכיר.
3. התייעצות מקצועית: בשל המורכבות והפרשנות הנדרשת בכל מקרה לגופו, מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון. גורם מקצועי יוכל לבחון את המצב הספציפי, לסייע באיסוף התיעוד הנדרש, להכין את הדוח השנתי ולהבטיח עמידה מלאה בהוראות החוק.

ניכויים וזיכויים נוספים

מעבר להכרה בהוצאות, חשוב לזכור שקיימים ניכויים וזיכויים נוספים שיכולים להפחית את נטל המס של שכירים. אלו עשויים לכלול, בין היתר:

• הפקדות לקופות גמל וביטוחי חיים.
• החזר מס בגין תרומות.
• נקודות זיכוי אישיות (למשל, עבור ילדים, סיום תואר, מגורים ביישובי פיתוח ועוד).
• הטבות בגין נכויות או מחלות קשות ל"ע.

בדיקת זכאות לניכויים וזיכויים אלו היא חלק בלתי נפרד מתכנון המס הנכון לשכיר.
יצרנו עבורכם שאלון קצר לבדיקת זכאותכם להחזר מס, מלאו אותו וניצור עמכם קשר בהקדם!
למעבר לשאלון לחצו כאן!

לסיכום

היכולת של שכירים להכיר בהוצאות מוכרות היא כלי חשוב להפחתת נטל המס וניצול זכויות חוקיות. הבנה של הבסיס החוקי, סוגי ההוצאות שעשויות להיות מוכרות, דרישות התיעוד והליווי המקצועי, היא המפתח למימוש נכון של זכויות אלו.